<h1>תניא רבתי סימן י'</h1>
<h2>דף ח.</h2>
הקורא בתורה אין לו לישען לא על גבי הכותל ולא על גבי הדוכן שמניחין עליו ספר תורה. דגרסינן בירושלמי דמגלה, ר' שמואל בר' יצחק עאל לבי כנישתא חמא חד בר נש דמתרגם סמיך לעמודא. אמר ליה אסיר לך כשם שנתנה באימה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה. וכל שכן הקורא שאסור ליסמך בשום מקום. ואמר התם בירושלמי, היה קורא בתורה ונשתתק יעבור אחר תחתיו, ומתחיל ממקום שהתחיל הראשון ומברך לפניה ולאחריה. ואם תאמר יתחיל ממקום שפסק, הראשונים נתברכו לפניהן והאחרונים נתברכו לאחריהן. וכתיב (תהלים יט) תורת ה' תמימה. שתהא כולה תמימה. ואסור לו לאדם לצאת מבית הכנסת בשעה שספר תורה פתוח וקורין בו. אבל מותר לצאת בין קריאה לקריאה. אבל בין פסוק לפסוק אסור לצאת. ירושלמי התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר. אין פוחתין מעשרה פסוקין בבית הכנסת. וידבר עולה מן המנין. הני עשרה פסוקין כנגד מי. כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת. ואמרי לה כנגד עשרת הדברות. ואמרי לה כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם. בתנחומא פרשת כי תשא, הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים כנגד שלשה אבות שבזכותם נתנה התורה. ובתלמוד שלנו כנגד תורה נביאים וכתובים. ואם שכחו ולא קראו יותר מט' פסוקים אין מחזירין אותו. כך מצאתי בשם הר' מאיר.
